בצד החיצוני של הטבעת יש תבליט של המילים אשת חייל. ובהמשך, עם הליפוף של המתכת יש תבליט של משפט מהמזמור: רבות בנות עשו חייל. בצד הפנימי רשום כל המזמור של אשת חייל בכתב חריט קטן קטן.
אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא; וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ.
בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ; וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר. 
רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל; וְאַתְּ עָלִית עַל-כֻּלָּנָה.
אֵשֶׁת חַיִל  
הוא שיר הלל לאישה העברייה, החותם את ספר משלי. השיר מתאר את האישה האידאלית. 
פרשנויות שונות נתנו לגבי מושא השיר, החל מאשה מסוימת לא נודעת, דרך נשים שונות במקרא. 
החל מהמאה ה- 16 נתקבל המנהג לשיר שיר זה בליל שבת לפני הסעודה ברוב תפוצות ישראל.  משל"י ל"א