צורות גיאומטריות מתנגשות במחוות אקספרסיביות, ויוצרות מרחב דינמי שבו הסדר מאותגר ללא הרף על ידי תנועה ושיבוש.
הקומפוזיציה נעה סביב מערבולת מרכזית, המרמזת על תנועה, כבידה וחוסר יציבות — מסלול שכבר אינו מציית לחוקים צפויים.
שכבות של צבע, טקסטורה וקו משתלבות לשפה חזותית שהיא בו־זמנית נשלטת ואינטואיטיבית, ומזמינה את הצופה להיכנס למרחב שבו האיזון מוגדר מחדש בכל רגע.